מתי בפעם האחרונה בדקתם את ה CQ שלכם?
לתרבות יש עוצמה. התנהגות ומחוות של אנשים, אופן הדיבור וההצגה העצמית נתונים להבנה וניתוח בכמה אופנים. לעתים התנהגות מסויימת יכולה להיות לא מובנת או פוגענית, בלי להתכוון. בעולם בו חציית גבולות הפכה לשגרה, לאינטליגנציה התרבותית ולחכמה ההתנהגותית יש תפקיד חשוב, בכל מישורי החיים, היום יותר מתמיד.
מדוע יש צורך בחכמה תרבותית?
החברה העסקית ידועה כמרחב תחרותי, דינמי וחוצה גבולות. הצלחה במרחב זה נשענת במידה רבה על יכולתם של העובדים להצטיין מבחינה תרבותית, בעולם רב תרבותי. לכל חברה וארגון יש תרבות פנימית. אדם המצטרף לארגון חדש נדרש ללמוד את התרבות הארגונית וכללי הארגון. כך גם במפגשים בין מדינות שונות. הרי שתרבות נמצאת בכל מקום, בין אנשים, בין חברות ובין מדינות כמובן.
האם מנהיגים, מנהלים ועובדים יכולים ליצור שינוי? כיצד?
בראש ובראשונה חשוב להבין את התרבות בה אנו חיים, ומתוך הבנה זו לדעת להתחבר לאחרים. מנהלים המבינים כי בידע הבינתרבותי ובחכמה ההתנהגותית טמון העתיד לחיבור נכון בין אנשים, הם אלו שיובילו את החברה שלהם להצלחה. הסוד טמון ביכולת להוביל אנשים שהם שונים בהתנהגות, באמונות ובתחומי העיסוק. העולם עובר אבולוציה. מחד גיסא ישנה התקדמות טכנולוגית אשר פוגעת בתקשורת הבינאישית. צעירים ומבוגרים מתקשרים באמצעות אפליקציות להעברת מסרים (SMS, WhatsApp) בעוד בעבר התקשורת נעשתה פנים אל פנים או בשיחת טלפון. מאידך גיסא, העולם הפך לכפר קטן והטרוגני מאוד. בארגון גדול בישראל נדרשים לשבת בכפיפה אחת, חילוני, דתי, עולה חדש וערבי. במרכזים פיננסים גלובליים כדוגמת ניו-יורק ולונדון, עולה לעיתים, מספר הזרים על מספר המקומיים. השפה המדוברת הינה שפת המדינה אולם המטען התרבותי אותו נושא כל עובד הוא שונה בתכלית. לעובד אנגלי ולעובד סיני או הודי רקע שונה, מנהגים שונים, מנטליות שונה וערכים שונים. בכדי להיות מנהל מוצלח בימינו, אין זה מספיק לאחוז בכישורים ניהוליים מצויינים בלבד. מנהל מוצלח יהיה זה המכיר היטב את מארג התרבויות בארגונו, וזה שישכיל לגשר בין מטעני התרבות השונים של העובדים בארגונו, ולייצר להם תרבות ארגונית אחת המתחשבת בכלל התרבויות. בימינו, אין אפשרות להתעלם מתרבותו של האחר (מנהגיו, דתו ועוד), לא במפגיע ואף לא בתום לב. אנשים בעלי CQ גבוה יצליחו ליצור את הקשרים העסקיים בצורה שתישמר לאורך זמן.
כדי לפתח את החכמה התרבותית, כדאי להתחיל בללמוד את ההתנהגות, ה"מה" וה"איך".
מה נהוג לעשות ואיך נהוג להתנהג בעולם הבינתרבותי של ימינו. ישנם מנהגים שהם מקובלים באופן גלובלי לכולם, וישנם מנהגים התלויים בתרבות. ניתן ללמוד ולרכוש ידע זה באמצעות סדנאות, אינטרנט, כתבות, ספרים ולזהות את הייחוד בכל תרבות. למשל, אופן הדיבור ביפן ובדיחות במזרח לא תמיד מובנות באותו אופן כמו במערב, הגשת כרטיסי ביקור שונה בתרבויות שונות . התאמה היא מילת המפתח – 'אדפטציה' התנהגותית, המאפשרת לנו להתקרב לתרבות השונה משלנו ובכך ליצור קירבה בינאישית ואוירה נעימה. דוגמאות לכך: אכילה לפי סגנונות אכילה שונים, חליצת נעליים במקומות קדושים, התאמת לחיצת היד ושפת הגוף, קוד לבוש. גורם נוסף המעצים את התקשורת הבינאישית, הוא יכולת הבנת רגשות האחר במצבים שונים. יצירת אמפטיה, כלומר, לחשוב מה היה קורה אילו היינו אנחנו במצב של אדם אחר. כך קל יותר לקבל התנהגות שהיא שונה משלנו ("ואהבת לרעך כמוך").
מפגש בינתרבותי עלול להכיל אתגרים וליצור מעצורים התנהגותיים מתוך מקום של אי ודאות, כבוד, וחוסר ביטחון. כאשר יש את הרצון להצליח – מוטיבציה, אמונה ביכולות אישית וביטחון עצמי, תהיה הצלחה גדולה יותר במפגשים שאינם מוכרים. במקרים אלו לא יהיה צורך להישען על אישורים ותגובות חיוביות, אלא תהיה אפשרות להתגבר על אתגרים ומכשולים הנובעים מחוסר הבנה תרבותית. שימוש נכון בשפת גוף, להעברת מסרים בלתי מילוליים, שימוש נכון בידע , חשיבה מתונה, הבנה, קריאה, הקשבה והתאמה האישית למצבי אי נוחות יוכלו למזער את המבוכה ולשרוד את המצב.
אז למי מכם יש את היכולת ל- CQ גבוה? אם אתם:
- אנשים המאותגרים משינויים ואינן חוששים מהם.
- אנשים היודעים לגשר ולחבר בין אנשים שונים.
- אנשים הפתוחים לתרבויות אחרות, אינם חוששים מאנשים ה"שונים" מהם.
- אנשים האוהבים חדשנות, יצירתיות ושיתוף פעולה.
- אנשים בעלי יכולת הקשבה, הכלה וקבלה, אשר יש להם יכולת להתאים את עצמם למצבים שונים.
- אנשים המסוגלים לקבל החלטות מתונות שאינן מושפעות מאגו.
- אנשים בעלי רצון ללמוד מאנשים אחרים.
- אנשים המוכנים להיות במסע למידה אינסופי.
יישום בארגונים ובעסקים – הדרך לאינטליגנציה התרבותית מתחילה מהאטיקט העסקי.
כאשר מדברים על תרבות של ארגון, ומפגשים של אנשי עסקים ודיפלומטים, הכלי אשר יסייע לחדד ולשפר את ה CQ וכן יסייע להתחברות נכונה עם אחרים במפגשים עסקיים, הוא האטיקט העסקי .
האטיקט העסקי מהווה חלק בלתי נפרד, במדינות, בחברות ובתרבות העסקית. האטיקט מתמצת ומכיל את הגורמים של התרבות. מה אנשים אמורים להגיד, איך הם אמורים להתנהג. ובאותה מידה ממה רצוי להמנע, איזו התנהגות או מסרים מילוליים אינם רצויים. האטיקט העסקי מעניק רשת של ביטחון במפגש הבינאישי, ומסייע בבניית אמון ומערכת יחסים הדדית נעימה.
מהם המאפייני האטיקט העסקי?
- כללים עסקיים מקובלים – התנהגות עסקית
- הצגה עצמית ורושם ראשוני (של איש מכירות / מוקדן / מנכ"ל)
- תקשורת מילולית ובלתי מילולית
- סגנונות תקשורת בינאישית (טלפון, אימיילים)
- נושאים לשיחה – סמולטוק
- נראות ולבוש
- רגישות לזמן, למרחב אישי
- נימוסי שולחן
מהם סגנונות האטיקט?
אומנות האטיקט קיימת בכל מקום ובכל תפקיד. בהתאמה לנדרש בשטח, במשרד, בתקשורת הטלפונית ובמייל. ישנם הבדלים בין חברות וארגונים. אטיקט עסקי ואטיקט דיפלומטי למשל יהיו שונים בקשיחות ובפרוטוקול ההתנהגותי, בשמירה על החוקים והסדר. האטיקט הדיפלומטי מדבר על חוקים הקיימים בין מדינות ומטרתו לחבר בין השחקנים הדיפלומטיים. הרשמיות הקיימת בפרוטוקול הדיפלומטי מושתת על חוקים כלליים אך גם על חוקיה ואופן ההתנהגות של כל מדינה, על משחקי יוקרה אשר עלולים להתקיים ועל דיפלומטיה רכה. .
האטיקט העסקי מטרתו להגביר את היעילות בחברה, במתן שירות ובמפגשים. הוא מאפשר להתחבר ממקום של חדשנות, יצירתיות, כשהגישה היא נכונה ומכבדת מתפנה מקום לרעיונות חדשים, לשיחה ולהתקרבות. בעבודה עם חברות הייטק למשל הדגש יהיה על שיתופי פעולה, עבודת צוות, הקשבה. העובדים הם ההון האנושי של הארגון וקיימת חשיבות רבה לייצוג של החברה בדרך אמינה על ידם. אם נציין את מזכירות החברה, הרבה פעמים לקוחות ושותפים עסקיים יפגשו את קולם של המזכירות והמזכירים האישיים של המנהלים, של אנשי המכירות, וחשוב שמפגש זה יהיה נעים כי גם לו יש השפעה על התהליך, ניתן לחשוב על זה כמעין רושם ראשוני של הארגון כלפי חוץ. ככל שארגון הינו גדול יותר וחשוף יותר, ראוי ששדרת הניהול שלו תורכב ממנהלים ה"דוברים את שפת האטיקט והפרוטוקול" הבינלאומי.
יש חברות המעוניינות לעשות שינוי ארגוני ולהשקיע בכלל העובדים, להעניק להם את הידע הנדרש בתחום ההתנהגותי, כדי לפתח אצלם את אותה חכמה התנהגותית. האינטליגנציה ההתנהגותית מעניקה את היכולת להשפיע על אנשים סביבנו באמצעות כישורים רכים, עוזרת לנו לפתח מודעות ורגישות לתגובות של אנשים שונים. מעצימה וממנפת את הניהול עצמי, האיפוק ואופטימיות. מתוך ההקשבה העצמית מתחזקת היכולת להשפיע על האחר לבנות מערכות יחסים חיוביות וארוכות טווח, להניע אחרים, להיות גמישים מחשבתית ולעורר חדשנות. זהו עולם ומלואו, עולם של רגש, של פעולות, של חיבור עצמי, וחיבור לאחרים, ובעיקר חיבור להצלחה!
