זהו ביקור היסטורי רשמי ראשון של בן מלוכה בריטי בישראל. ההתרגשות בשיאה, אך עדיין נשמרת באיפוק בריטי….
"זוהי מתנה ליום הולדתה ה70 של מדינת ישראל", צייץ הנשיא ריבלין. ואני תוהה, אם זו מתנה… מה נצטרך לתת בחזרה?
Nechama & I were happy to hear @KensingtonRoyal announcement, and look forward to welcoming #PrinceWilliam, the Duke of Cambridge, on an official visit to the State of #Israel later this year. A very special guest, and a very special present for our 70th year of independence.
— Reuven Rivlin (@PresidentRuvi) 1 במרץ 2018
אבל רגע, אולי לא… כי זה אומנם ביקור רשמי, אבל לא ביקור פוליטי. הנסיך ויליאם מייצג את הרכות המלכותית. יש לו חיוך כובש, רוח צעירה הוא זורם וקליל, יחד עם זאת, הוא מבין את החובות והאחריות שיש על כתפיו. הצורך לייצג את בית המלוכה בכבוד. וכן, הוא עושה זאת בחן, באופן משוחרר. הוא מתחבר לתרבות, לאנשים, לאנרגיה ולכדורגל. אנחנו שמחים.
יחי הנסיך ויליאם!
אהה.. אבל רגע אולי כדאי לדבר קצת פרוטוקול… שנבין בכל זאת איך הדברים פועלים. כי בסופו של יום מדובר באחד האירועים המרגשים והמדוברים ביותר.
דיפלומטיה ופרוטוקול דיפלומטי
פרוטוקול, אדיבות, נימוסים טובים, ואטיקט הם חלק מחוקים החיוניים במפגשים רשמיים. הם יוצרים את האווירה הדרושה לפעילות ואינטראקציה בין משלחות דיפלומטיות, בשיתוף פעולה בין מדינות ושותפות ריבוניות. הפרוטוקול והטקס תורמים לא רק לביטוי התרבותי של המדינה, אלא בעיקר לאיכות היחסים שלה עם מדינות זרות ושונות. הפרוטוקול משמש כהגנה, כיוון שבהיעדר פרוטוקול, התקשורת בין המדינות תהיה מורכבת ופחות מובנת, היחסים הבינלאומיים ייתקלו במכשולים רבים, תהיה פחות הרמוניה וייווצרו חיכוכים נוספים, אולי אפילו…עוד יותר מלחמות. את זה אנחנו לא רוצים.
פרוטוקול דיפלומטי המתבטא בטקסים ונהלים, מציע מסגרת מתאימה להקמה ופיתוח יחסים נכונים בין מדינות, באמצעות כללים המקובלים פה אחד על ידי הקהילה המדינית והבינלאומית. הפרוטוקול מייצג כיום את הנורמות המקובלות בפעילויות הרשמיות, ובמיוחד בטקסים, בכדי להבטיח ולאפשר בנייה נכונה של יחסים בין נציגי מדינות, לשמר סדר עדיפות, להבין כיצד יש להשתמש בסמלים של מדינות שונות. המסמך הדיפלומטי כולל הסכמים והחלטות שהתקבלו במהלך מפגשים בינלאומיים; כל תרבות עם מנהגים ייחודיים משלה, מסורת, שפה התנהגותית ושפה מדוברת.
בביקור של נציגים ממדינה אחת, במדינה אחרת מועבר מסמך דיפלומטי. הנחיות המסכמות את הציפיות, הדרישות והכללים לגבי הביקור. האנשים המשתייכים לתרבות מסוימת גאים להיות נציגים של הקבוצה שלהם. עם זאת, זלזול בטקס או בתרבות על ידי אחרים עלול לגרום לבושה, להלבנת פנים, לפגוע ביחסים האישיים, החברתיים או העסקיים, וכאשר מדברים על הרמה הרשמית ביותר, חוסר כבוד עלול להוביל לאסון דיפלומטי או בינלאומי.
הטרנספורמציה של הפרוטוקול הדיפלומטי
בעשורים האחרונים ניתן לראות את השינוי, את הריכוך של חוקי האטיקט והפרוטוקול הנוקשים. אלו אשר לעיתים נחשבים מיושנים, הופכים להיות גמישים יותר. יחד עם זאת ישנה עדיין חשיבות רבה לקיומם. חוקים אלו חשובים בקרב משפחות המלוכה, נשיאים, ראשי ממשלות דיפלומטים, אך גם בקרב אנשי עסקים, ולמעשה בקרב החברה כולה.
בחברה המודרנית ישנם אנשים אשר מבטלים את קיומם של חוקי הנימוס. אפשר להתעלם כמה שרוצים מחוקי האטיקט, והרבה אנשים נוהגים כך בחיי היום יום. אך אם נתנהג באופן שפוגע באנשים אשר רוצים לנהל עמנו מערכות יחסים כלשהן, כנראה שלא נצליח ונזיק לאינטראקציה. אנשים פשוט יפסיקו להתנהל מולנו ואתנו.
לחוקי הנימוס ולכללי ההתנהגות אין את הסנקציות החזקות שיש לחוק. ולכן אולי, הסנקציה העיקרית שיש, היא להרחיק ולבודד את אותם חסרי הנימוס, כי ההתנהגות שלהם היא פוגענית ובלתי נסבלת. לכן ישנה חשיבות רבה לשמירה על החוקים והכללים בהתאמה לימינו. אירוח רשמי, קודי התנהגות בכנסים, אימייל, נטיקט ועוד.
בביקורו הנוכחי של הנסיך ויליאם במדינות האיזור, ישנו ביטוי לריכוך, לגמישות ולטשטוש הרשמיות. כששני נסיכים נפגשים על משחק כדורגל. אולי נשאל – מה קרה לטקס תה?
פרוטוקול באירופה – אנגליה והמלוכה
הפרוטוקול המלכותי באנגליה, מוזכר מאות שנים אחורה, בני המלוכה תמיד קיבלו יחס אחר, ונחשבו בעלי התרבות הגבוהה ביותר בחברה. הפרוטוקול המלכותי מקורו באמונה ההיסטורית שמלכים נבחרים על ידי אלוהים ולכן יש להתייחס אליהם ביחס אחר, כדבר הכי קרוב לאלוהים שקיים על פני האדמה. במאות קודמות מלכים נחשבו כאנשים על טבעיים, הפרוטוקול המלכותי הוא החוק עצמו.
השינוי בפרוטוקול מתרחש במאה התשע עשרה. תחילה בצרפת, המונח הצרפתי "פרוטוקול דיפלומטי" או "פרוטוקול קונסולרי" התייחס לגוף האחראי על החוקים הטקסיים אשר אמורים להתקיים בכל אינטראקציה רשמית בין ראשי מדינות ושרים.
אחרי המהפכה הצרפתית, צרפת עוברת שינוי, בעקבות מותו של המלך לואי ה14. נקודת מפנה זו חיסלה את המלוכה ויצרה שלטון חדש של ממשל מדיני. הפרוטוקל החדש הציג פרוטוקול דיפלומטי ולא פרוטוקול מלכותי.
באנגליה שינויים אלו לא התקיימו, המלוכה קיימת עד היום, המלכה עומדת בראש המדינה, כמלוכה קונסטיטואלית (חוקתית). מלוכתה אינה "שולטת" במדינה, אך ממלאה ומכתיבה חוקים וטקסיות חשובים ביחס לשלטון. היא אחראית על הצדק, עומדת בראש הצבא, ויש לה יחס מיוחד עם הכנסיות באנגליה ובסקוטלנד. תפקידה לייצג את המדינה. היא נתמכת על ידי שאר בני המשפחה אשר לכל אחד תפקיד ייצוגי משמעותי אחר. משפחת המלוכה הבריטית מחזיקה בייצוג ובמחויבות להתנהג בהתאם לקוד התנהגות הראוי בכדי לשמור על הסטנדרטים הגבוהים.
הפרוטוקול המלכותי באנגליה מתבטא בחוקי המלוכה הבריטיים. סט של חוקים אלו הכרחים לא רק לבני המשפחה, אלא גם לאנשים אשר נפגשים עם בני המלוכה. בביקורים רשמיים יש "שומרי הפרוטוקול", אשר מנחים באופן ברור, מבעוד מועד, כיצד יש לנהוג בסיטואציה הנוכחית. ההנחיות המלכותיות הן בעיקר לא כתובות, וספר הדרכה על חוקי הפרוטוקול מעולם לא פורסם. ייתכן כי המלוכה הבריטית רוצה לקיים את החוקים אך לא להתעקש כל החוקים. הייצוג של החוקים הבריטיים כשונים משל מדינה אחרת, יוצר הבדלות וייחוד.
הכבוד למלכה הוא אחד הדברים הבולטים בפרוטוקול המלכותי. הבעת הכבוד מצד החברה למשפחת המלוכה מעידה על כך כי העם הבריטי מקבל את המלוכה, ואת התרבות הגבוהה שהיא מייצגת. מצד שני, המלוכה מנסה להתאים את עצמה כל הזמן לתקופה, לזמנים המודרניים, ולכן קודי ההתנהגות הם אינם מחייבים, ופחות נוקשים מבעבר. המלוכה הבריטית לא רוצה להיתפס כמיושנת ולא מותאמת לקדמה ולמודרנה.
אז מה עושים כשפוגשים את בני משפחת המלוכה?
- חל איסור לגעת במלכה או בבני המשפחה המלכותיים, שכן אין זה תואם לפרוטוקול המלכותי. כאשר פוגשים או נפרדים מהמלכה יש לחוות מחווה של קידה: Bow – לגברים, הנהון של הראש כהנמכה של הראש לא מהמותן. Courtesy עבור הנשים, כיפוף והנמכה מהברכיים, הקידה אמורה להיות עדינה, ומכובדת. יש לחכות שבני המלוכה יושיטו את היד ללחיצת יד
- כאשר פונים למלכה יש להגיד: ‘Your majesty’ ולאחר מכן Ma’am. פנייה לנסיך וויליאם תהיה : ‘Your Royal Highness' ולאחר מכן Sir
- בעת הכרות עם אדם שלישי, יש לפנות ראשית לבן המלוכה שהוא הבכיר יותר, ולהציג הציג את האדם: "הוד מעלתו, ברצוני להציג את אדון סמית' או האם אני יכול להציג את אדון סמית' הוד מעלתו"
- שמירה על מרחב אישי
- הקפדה על נימוסי שולחן רשמיים בעת הארוחה
- בעיקר לעקוב אחר הרמיזות וההתנהגות של בן המלוכה, לקרוא את הסימנים מהנסיך.
- ועוד ועוד ועוד
מטרתם של ביקורים רשמיים בין מדינות לשמור על מערכות היחסים. ביקורי מדינות הם אירועים ציבוריים והתקשורת משתתפת, והיא רק מחכה לתפוס את הטעויות בקרב המשתתפים. הfaux pas המקובל ביותר הוא לגעת בני המלוכה. הפרוטוקול המלכותי עבור הבריטים אומנם שונה מהפרוטוקול המלכותי עבור אילו שאינם בריטים. מי שאינם נתינים בריטים אינם מצופים לקוד קידה שכן המלכה היא אינה מייצגת את המדינה שלהם, שכן מאז מלוכתה של המלכה בשנת 1952, הדברים נינוחים יותר ממה שהיה נהוג בעבר. יחד עם זאת קיימת ציפיה לשמירה על קוד הכבוד.
בעבר היינו עדים לצעדים שגויים בקרב מנהיגים ואנשים מוכרים. מישל אובמה ב 2009, העניקה למלכה חיבוק ויצרה "מהומה" ושיח תקשורתי, גם אם היא לא כפופה למלכה, היא אמורה לכבד את חוק, בעיקר כאשר היא מתארחת בביתה של המלכה. שחקן הכדורסל לברון הניח את ידו על קייט מידלטון, הוא יצר תדמית של מפר את החוק המלכותי הבריטי.
בביקור הנוכחי הנשיא ראובן ריבלין, וראש הממשלה בינימין נתניהו, יפגשו ויארחו את הנסיך ויליאם. לכן יש גם חשיבות להכרות עם התרבות הישראלית. אני מניחה ומקווה כי התדרוך הוא הדדי, בו שני הצדדים נחשפים לפרוטוקול, לומדים על התרבות האחרת בשאיפה לייצר גשר אנושי המאפשר חיבור תרבותי ברמה המדינית, תרבותית וחברתית.
אנחנו הישראלים רגילים לגעת הרבה יותר מהבריטים, בדרך כלל הפרה של הפרוטוקול נעשה על ידי זרים, קשה יותר למצוא faux pas (צעדים שגויים) של בני המלוכה. אלו הם מומחים בפרוטוקול התנהגותי ובאטיקט יחד עם זאת הם בני אדם. בנוסף, מערכת היחסים עם התקשורת הבריטים והכבוד הניתן לבית המלוכה מבטיח כי טעויות הנעשות בקרב המשפחה לא יפורסמו לרוב וכי הסיקורים יהיו אוהדים.
