הממלכה מתרגשת, העולם עוקב, והאירוע מסוקר בכל העולם, כל מי שיש לו מה להגיד או לכתוב עושה זאת… גם אני.
השערות לגבי עתיד הזוג, ספקות לגבי מהות הקשר. הג'ינג'י המורד והחולמת הנצחית אשר מפרים את חוקי המסורת,
והכל בשם האהבה. כי תמיד… או ליתר דיוק, כמעט תמיד, האהבה מנצחת.
החתונה מסמלת התחלה חדשה ואת האהבה של הזוג המלכותי. הסקרנות של הצופים מגלה לנו, את החשיבות הרבה לכבוד הניתן למעמד, לפרוטוקול ולמסורת אשר נשמרה במשך שנים. הארמון נגלה לחיי האנשים, ורמזים לגבי מה יהיה נמסרים לעם. אירוע זה הוא ספקטקולארי שכן חתונות מלכותיות, מחברות בין חברות שונות, הן מייצרות מחויבות חדשה, ונאמנות לחברה ולסמכות הלגיטימית.
בימינו, גם אם אנו לא מוזמנים לטקס, אנו לחלוטין יכולים להיות חלק ממנו. הטכנולוגיה המודרנית, מאפשרת זאת בעיתונים, בסיקור הטלוויזיוני ובאתרים השונים. הבריטים השותפים באירוע יקר זה, הם משלמי המיסים ומוכנים ל'ממן' את האירוע, אך בתמורה הם רוצים הצגה טובה. הם מתבוננים בקפידה על ההכנות, המשפחה וצופים בהם בהמשכיות.
פרוטוקול מלכותי באנגליה
חוקי המלוכה הבריטיים נחשבים לסט של חוקים הכרחיים, התקפים לא רק לבני המשפחה, אלא גם לאנשים אשר נפגשים עם בני המלוכה. הפרוטוקול מייצג סט של חוקים טקסיים, הבאים לידי ביטוי בנוהגים ייחודיים לבית המלוכה. טקס רשמי, כמו חתונה מלכותית, מחייב להציג חוקי פרוטוקול העוזרים לשמור על הסדר החברתי באירוע. בטקסים אלו, כמו גם, בביקורים ממשלתיים ומדיניים נוכחים "שומרי פרוטוקול", אלו מכירים היטב את ההנחיות הברורות הלא כתובות לגבי ההתנהגות המקובלת.
הייצוג של החוקים הבריטיים כשונים משל מדינה אחרת, יוצר הבדלות וייחוד, שכן הפרוטוקול המלכותי מייצג ומשקף את הכבוד למלכה. יחד עם זאת, המלוכה מנסה להתאים את עצמה כל הזמן לתקופה, לזמנים המודרניים, ולדינמיות החברתית והתרבותית. לכן, קודי ההתנהגות הרשמיים קיימים ומוכרים, יחד עם זאת הם אינם מחייבים תמיד, לא נוקשים באופן מובהק ולעיתים אף מותר לשבור אותם, כל עוד לא פוגעים בכבוד במלכותי. נראה כי, המלוכה הבריטית לא רוצה להיתפס כמיושנת ולא מותאמת לקדמה ולמודרנה ומשאירה לעצמה נתיב לשינוי. החברה הבריטית מביעה כבוד והערכה למשפחת המלוכה, ולמה שהיא מייצגת ובכך מביעה את הסכמתה לקבלת המלוכה הבריטית והתרבות הייחודית. כמו כן, המלכה אליזבת' השנייה היא דמות מוערכת בכל העולם, ותודות לכך אנגליה מקבלת ייחוס שונה.
בשם האהבה – מיהי האישה הראויה לנסיך בריטי?
כדי להבין את המשמעות וההשפעה של בחירתו של הנסיך הארי במייגן מרקל, יש להבין כי הזוגיות החדשה עטופה בחובות ובאחריות המושפעים מהפרוטוקול הבריטי המלכותי. הפרוטוקול מאגד בתוכו מכלול של חוקים, המאופיינים בנוהגים ספציפיים לבית המלוכה הבריטי. הפרוטוקול הבריטי המלכותי לא פורסם מעולם, והאנשים המכירים אותו באמת לעומק הם אלה אשר מלווים את משפחת המלוכה, שהם כמובן האנשים הכי קרובים למשפחה ולמלכה.
החתונה המלכותית בראי ההיסטוריה
לאורך השנים, יישמה משפחת המלוכה חוקים התקפים באירועים רשמיים כמו בחתונה המלכותית. חלק מהחוקים כבר אינם מתקיימים בימינו. במקרה הנוכחי של הנסיך הארי וארוסתו מייגן מרקל, המלכה אישרה את חוזה הנישואין. מייגן מייצגת את הגרסה המודרנית שאינה מאפיינת את בית המלוכה; היא גרושה, מעט מבוגרת מהנסיך, שחקנית אמריקנית ומגיעה מבית עם אם שחורה ואב לבן. כילדה היא מספרת על ילדות בה נלחמה על זהותה ומוצאה. האישור שנתנה המלכה לנישואין, הציב מנגד מספר הגבלות והתאמות אשר היה על הגברת החדשה לעמוד בהם. הרי כניסה לחברה הגבוהה ביותר באנגליה, מחייבת, התאמה תרבותית, חברתית ודתית.
אז מה חשוב כשמתחתנים עם המלוכה הבריטית?
דת: לדת יש תפקיד מהותי בבחירת בת הזוג. משפחת המלוכה הבריטית מאמינה בכנסיה של אנגליה, המתנגדת לאפיפיור. המלך הנרי השמיני, רצה להתגרש בכדי להתחתן עם בחירת ליבו, אן בוליין. כיוון שהאפיפיור לא הסכים לחתונה זו, הנרי השמיני הבנה דת חדשה, והפך את עצמו לראש הכנסייה. מאז המאה השש עשרה, בית המלוכה מוסמך על הדת האנגליקנית שהיא דת המדינה באנגליה, המנותקת מהאפיפיור. מייגן המירה את דתה בכדי להיות חלק מהכנסיה הנוצרית האנגלית.
רווקות: ההקפדה על החוקים, אינה מאפשרת להתחתן עם אנשים גרושים ופאפיסטים (חסידי האפיפיור). לגבי גרושים היו שינויים, למלכה יש את הסמכות לתת אישור לנישואין, וניתן לראות זאת בנישואיו של הנסיך צ'רלס עם קמילה. וכעת בחתונה של מייגן מרקל, הגרושה והנסיך הארי.
סטטוס מעמדי: נישואים עם 'בני העם' נחשב כלא מקובל. מאז המאה השבע עשרה, הראשונה שהיתה מ'פשוטי העם' היתה קייט מידלטון. הנסיכה דיאנה נחשבה לצאצא למשפחת ספנסר שהיו אבירים, וקשורים למשפחה המלכותית, יחד עם זאת הוריה היו מאוד אמידים ואפשר להגיד אזרחים מן המניין, אך עדיין היה קשר מלכותי. משפחתה של מייגן היא משפחה ממעמד הביניים.
טוהרה: בעבר על הכלה היה להיות בתולה, שכן היה צריך לוודא שאין צאצאים נוספים. כמובן שנושא זה היום הוא אינו מקובל, ושאלה זו היום נחשבת כחצופה וחודרנית. טוב, לגבי מייגן, ידוע כי אין לה ילדים.
גיל הכלה : המלך ריצ'רד השני ירש את הכתר בגיל עשר. בהגיעו לגיל עשרים ותשע, כחלק ממשא ומתן עם צרפת, הוא מקבל את איזבלה מולויס, ונושא אותה לאישה כשהיא בת שבע בלבד. מייגן היא בת 36, בוגרת בכשלוש שנים מהנסיך הצעיר, מקרה מעט שונה.
מספר הנשים : מוסד הנישואים התאפיין בכך שלגבר היה מותר לשאת ולנהל מערכות יחסים עם מספר נשים. להנרי השמיני היו שש נשים בו זמנית. הנסיך הארי בהחלט חיכה לבחירת ליבו במקרה זה, לאחת וליחידה.
אינטרסים מדיניים וויתור על אהבה: במאות קודמות, בני המלוכה נדרשו למלא את תפקידם, ולא היה מקום לאהבה בבחירת בני הזוג. הפוליטיקה בברית הנישואין הייתה החשובה ביותר, אולי אף הסיבה היחידה לחתונה. האסטרטגיה של החתונה, סיבות כלכליות, שמירה על השושלת, והיחסים הבין מדיניים השפיעו על השידוך. מאז המאה התשע עשרה, אפיון זה השתנה. כאשר המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט נכנסו לברית הנישואין מאוהבים.
גמישות וחידוש באופן בו בני המלוכה בחרו את בני הזוג שלהם באו לידי ביטוי בכך שבני המלוכה זכאים לחיות את חייהם עם מי שהם אוהבים. השמחה והאהבה הפכו להיות למוטיבציה למציאת בני זוג גם בקרב בני המלוכה, ובזוגיות הנוכחית האהבה מנצחת אפילו את הפרוטוקולים של בית המלוכה ומשנה את החוקים. יחד עם זאת נישואים אלו המבוססים על אהבה לא מבטיחים חיי נצח משותפים.
גלגולה של חתונה מהפרטי אל הציבורי: בימי הביניים ועד המאה התשע עשרה, טקס החתונה היה אירוע פרטי, בני המלוכה ניסו להימנע מחשיפת יתר ומהוצאות מיותרות. הכסף אשר הושקע, היה בעיקר בגין הארוחה החגיגית. חתונה מלכותית העצימה ציוות ומסחר פוליטי וכללי. בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים, עם השפעתן של מלחמות העולם עניין זה משתנה. החברה מתחילה להתעניין בחיים הפרטיים של המלוכה הבריטית. שינויים בפרוטוקול המלכותי בתחילת המאה העשרים, מתבטא בכך שהטקסים של החתונות והתדמית הציבורית של בית המלוכה מוצגת לציבור הרחב, מה שגורם לקהל הצופים לשמוח ולהרגיש שהם חלק מהחגיגה, ובכך משפר את תדמיתה של בית המלוכה. חתונות מוצגות בתקשורת, הקהל מקבל עדכונים שותפים לפני החתונה ברשתות החברתיות. המטרה והמשמעות של החתונה השתנו בשנים האחרונות. בחתונות המיושנות השליטים לא היו צריכים את הקהל, ואת האהדה, הנימוס והאטיקט הציג סדר ויציבות. בחתונה הציבורית יוצרת אחידות תחושה של ביחד ושיתוף חברתי ותרבותי. ואולי אף זוהי חובתה של משפחת המלוכה לציבור התומך בה.
פרוטוקול דתי של חתונה מלכותית: הכניסה לטקס החתונה, משקפת את אמונת הנוצרים כי נישואים הם מתנה מאלוהים. חשוב להתחתן לפני האל, שכן חתונה לפני האל מבטיחה עזרה ממנו בזמנים קשים. חתונה היא הצהרה ציבורית על אהבה ומחויבות. האדם החשוב והבכיר ביותר בכנסיה של אנגליה, המצהיר על החתונה, הוא הארכיבישוף מקנטרברי. גם סדר הישיבה בחתונה, מעיד על כללים ברורים אשר נשמרו לאורך שנים. משפחת המלוכה יושבת במהלך החתונה בצד ימין של הכנסייה, עם האורחים של בן המלוכה, הנסיך הארי. משפחתה של הכלה ואורחיה, ישבו בצד שמאל.
בחירת המיקום : המקום המסורתי ביותר בלונדון הוא הכנסייה הראשית בארמון סנט ג'יימס. מנזר וסטמיניסטר הוא האתר השני בחשיבותו, למקום זה יש חשיבות בטקסי ההכתרה, ויליאם וקייט התחתנו בכנסיה זו אשר מכילה כ 2000 אנשים. חתונתם של הנסיך הארי ומייגן תתקיים בכנסיית סיינט ג'ורג' בארמון וינדזדור, והיא מכילה כ 800 אנשים.
שבועה ונדרי החתונה: השבועה והנדרים הם חלק בלתי נפרד מהחתונה, בעבר לנשים לא היו זכויות, והן נדרשו לציית לבעלים שלהן, ולכן הנדר בטקס כמבטא את העובדה כי הבעל מרוצה והאישה מודעת למעמדה המרצה. השינוי הגיע בממלכתה של המלכה ויקטוריה, הארכיבישוף הציע להשמיט את המילה לציית, ויקטוריה סירבה, שכן היא לא הרגישה את העליונות של בעלה, והיא רצתה לציית לבעלה כאישה מאוהבת. אולם ב 1922 הכנסיה הצביעה להשמיט את המילה ל'ציית', מהחלק של האישה. במאה ה 21 מעמדה של האישה משתנה לחלוטין. כיום הכנסיה של אנגליה מציעה לזוג להינשא, כאשר שניהם יכולים להבטיח זה לזו לאהוב ולדאוג זה לזו.
מוזיקה: האוירה המוזיקלית תמיד היתה חשובה מאוד בטקסי החתונה. המלוכה הבריטית מעדיפה תזמורת ומוזיקה אינסטרומנטלית, אשר יוצרת אוירה משמעותית יותר ואותנטית בטקס. המוזיקה היא האומנות אשר מוסיפה את הגדולה של הטקס, והיא מייצרת חגיגיות מרשימה. ביטוי הטעם המוזיקלי של הזוג אמור להיות בהתאמה לכבוד ולמעמד של הטקס. המוזיקה נשמעת לפני הטקס במהלכו ולאחריו. החתונה הנוכחית תציע מגוון של סגנונוית מוזיקה, תהיה בניצוחו של המנהל המוזיקלי של כנסיית סיינט ג'ורג, ותיתן במה לצ'לן שקו קנה־מייסון, בן התשע עשרה, המנגן מוזיקה קלאסית. טעימה קטנה ממה יתנגן בחתונה, האזינו לכישרון בערב של שושנים.
מתנות: מה מביאים לזוג שיש להם הכל? החלפת מתנות כחלק מטקס החתונה היה משמעותי בחתונות מסורתיות. בחתונה של הנסיך וויליאם וקייט, לראשונה הוחלט לתרום את המתנות שהתקבלו לעשרים ושש עמותות. הפילנתרופיה המלכותית תתבטא גם הפעם, בני הזוג פרסמו את רשימת הארגונים אליהם יתרמו מתנות החתונה.
תחבורה של הכלה לחתונה: הכרכרה המלכותית, מאפשרת לצופים לראות את הכלה, בדרכה לחתונה ויוצרת נוסטלגיה ורומנטיקה. הזוג המלכותי יגיע לחתונה בכרכרה פתוחה Ascot Landau carriage אשר מאפשרת נסיעה ליושבים בכרכרה לשבת באופן זקוף וגבוה, וכך לצפות במה שקורה סביבם.
הכלה כסמל אופנה – שמלה, זר, טבעת
הסקרנות והעניין סביב הבגד של הכלה הוא אדיר. ההשראה לגבי השמלה, מי יעצב? איך היא תיראה? השמלות מבטאות את האופנה העכשווית ויוצרות דגם לחיקוי לציבור ולחברה כולה. המראה האלגנטי, המושלם, האיפור והשיער, התדמית והנראות המושלמת.
המלכה ויקטוריה שברה את הכללים בעניין שמלת הכלה. היא בחרה בבד הלבן במקום התחרה ופרווה שהיו נהוגים עד תקופתה. מה שנשמר לאורך שנים כמסמל טוהר. גם על שמלתה של המלכה אליזבת השנייה דיברו. בגלל מלחמת העולם השנייה, השמלה נקנתה באופן מיוחד ולא שיקפה את המצב הפוסט מלחמתי. ישנה חשיבות גם לתכשיטים ולכתר אשר מוסיפים למראה ומסמלים את המסורת. בחתונה הנוכחית לא ברור אם הכלה תבחר להיות עם כתר. שמלתה תהיה מוצגת לעולם ביום החתונה, ובוודאי תעורר הדים רבים.
מסורת של זר הפרחים, גם החל בתקופתה של המלכה ויקטוריה. הזר שזור בפרחי הדס, המסמלים תקווה ואהבה . גם הזר של מייגן מרקל, ישקף את המסורת, ויהיה שזור עם פרחי הדס.
טבעת הנישואין, משקפת את האהבה, האחדות ואת הנצחיות של הזוג. הטבעת עשוייה מזהב וולשי מדרום ווילס, חומר נדיר, ויקר המשקף את הבידול של משפחת המלוכה בבחירת התכשיטים. לגבי הנסיך הארי, כנראה הוא לא יענוד טבעת נישואין.
אטיקט עבור האורחים
אירוע החתונה הוא אירוע מוקפד, מתוזמן ובין הרשמיים ביותר שיש. האירוע דורש דיוק והגעה בזמן, לעיתים מומלץ גם להגיע לכנסיה עשרים דקות לפני הטקס. בני המשפחה, והאורחים מוזמנים לעקוב אחרי המדריך של החתונה ואחרי רשימת האורחים הרשמית המפורסמת. גם מי שביטל או לא הוזמן מפורסם.
האורחים מונחים כיצד עליהם לפגוש את המלכה. המלכה היא האחרונה שמגיעה לפני הכלה. אסור לגעת, אסור לצלם, ללחוץ יד, לא לשוחח עימם אלא אם כן הם פונים אליך. אסור לעמוד קרוב מידי לבן מלוכה. בארוחה אסור לאכול או לשתות יותר מידי. על האורחים להתבונן במלכה, ולעשות מה שהיא עושה, כשהיא מסיימת לאכול עליהם לנהוג בהתאם. כשהיא קמה יש לקום, אומנם יום החתונה הוא של החתן והכלה אך המלכה עומדת בראש המדינה. כמו כן קוד לבוש מותאם, לנשים מומלץ ללבוש שמלה, לא קצרה מידי ולא הדוקה מידי כתפיים מכוסות וכובע כנסייה תואם. שילוב צבעים מותאם לפי הכללים, לאסתטיקה יש תפקיד חשוב, גברים בצבא נדרשים למדים, גברים אזרחים אמורים ללבוש חליפה lounge or morning suit לחבוש כובע שיש להסירו בכנסיה. זוגות אמורים להתאים את הלבוש שלהם מבחינת הצבע. ההזמנה של הזוג המלכותי מגלה לנו את קוד הלבוש של החתונה הנוכחית המאפשר להגיע עם חליפת בוקר, קרי חליפה ועניבה ושמלות קלילות לנשים. קוד הלבוש אינו רשמי מידי. ומאפיין את בני הזוג.
משפחת המלוכה, האריסטוקרטיה, והמקורבים למשפחה יודעים ומכירים את הפרוטוקול המלכותי בעל פה. אולם האורחים מגיעים ממקומות שונים בעולם ולכן האירוע דורש יישור קו בעניין הציפייה להתנהגות ראויה מהאורחים. לאורחים המוזמנים נשלח פרוטוקול עם החוקים המצופים מהם, אלו אמורים להגן על האורחים מלעשות טעויות מול המארחים.
המוביליזציה של מייגן – ה'פוליש' שעברה הכלה הנבחרת
מה שמבדיל את משפחת המלוכה משאר העם, זה לא מה הם עושים, זה ה"איך" הם עושים. החל מאופן הישיבה, ההליכה, נשיאת התיק, הלבוש, נימוסי השולחן ועד לנפנוף היד לשלום. מחוות, פעולות ומעשים אשר משדרים אצילות, יוקרה, ייחודיות ומלכותיות.
מה מייגן היתה צריכה ללמוד?
מייגן מרקל התאמנה ולמדה את אופן שתיית התה, בבית המלוכה, ערבוב הסוכר בכוס התה, ההבדל בין אחיזת כוס תה, לכוס קפה, ושמירת הזרת צמודה לספל. היה עליה להתאים את נימוסי השולחן שלה לנימוסי שולחן בריטיים. היא למדה איך להחזיק את תיק הצד. אחיזת התיק תהיה ביד שמאל צמוד לגוף, או בשתי ידיים לפני הגוף ולעולם לא מתחת לאזור בית השחי.
ההדרכה שניתנה לה הדגישה גם את סגנון ההליכה והישיבה השונה. ישיבת הדוכסית, “Duchess slant” , מאופיינת בהידוק הברכיים והקרסוליים והטיית הרגליים לצד; וישיבת הצלבת הרגליים, “Cambridge cross”, הטיית הרגליים לצד, והצלבה של רגל אחת מאחורי השנייה.
ישיבתה של מייגן מרקל – לפני ואחרי (צילום מסך)
נפנוף היד המלכותי לשלום יהיה אצילי ומינימלי, עליה להמנע מנפנוף האצבעות. היא תרגלה את החיוך והצחוק העדינים. עליה כעת להקפיד על לבוש פחות חושפני, ונעליים מותאמות עם עקבים ליום (עד ארבעה אינצ') ועקבים ללילה (עד שישה אינצ'). כמו כן השפה האנגלית הבריטית שונה בחלק ממינוחה מהשפה האנגלית האמריקנית, סביר להניח כי היא לא תשנה את המבטא שלה אך יתכן כי יש מילים מסוימות אשר ישתנו באוצר המילים המדובר.
נפנפי לנו (צילום מסך)
נו… מזל שהיא שחקנית. מרקל עברה ועדיין עוברת, שינוי רוחני, התנהגותי ושפתי. מוביליזציה תרבותית בדרכה לממלכה הקסומה.
מרקל יקירה, לנו נשאר לאחל לך המון מזל טוב, בהצלחה, וימים מאושרים. מחכים ומצפים לראות את הילדים הג'ינגים הקטנים שלכם.
מרימים לחיים להמשך השושלת 'Cheers'.
