בני ישראל היכונו, יש משפחה שולטת, בית מלוכה ישראלי חדש, נצר למשפחת דוד המלך.

משפחה שולטת -הסדרה נוצרה ובוימה על ידי רובי דואניאס, בהפקת טדי הפקות.
מה אם מחר בבוקר הנסיך הארי, יתאהב במרים שגרה ברחובות או בכרמל מתל אביב? כפי שקרה לקייט מידלטון. ולמה למה צריך להתעורר בבוקר ולהבין כי אתם נצר למשפחת מלוכה כדי להחליט שצריך להתנהג בהתאם?
אוי, נראה לי שהתבלבלתי, נראה לי ששכחתי שמדובר בתוכנית סיטקום, תוכנית מצבים קומית אשר מציגה דברים שהם באמת חשובים, באופן סרקסטי, מתבדח, אולי אפילו קצת מוקצן. הרי כשחושבים על זה לרגע, נימוסים בישראל? זו באמת קומדיה.
אז כבר יצא לי לצפות בשלושת הפרקים הראשונים של הסדרה. רעיון אדיר של היוצר והבמאי רובי דואניאס, להפיק סדרה על תכנים כה חשובים המביאה נושאים ערכיים לסדר היום. השאלה היא האם הסדרה מצליחה להעביר כהלכה מה הם ההתנהגויות הנכונות בסיטואציות חברתיות שונות, כגון:
האם הצופים אשר סיימו לראות את הפרק השלישי העוסק בנימוסי שולחן, למדו מהם נימוסי שולחן נכונים? האם עבר המסר כי ריקוד הוא כלי המעניק לנו את היכולת להתנהל נכון יותר עם הגוף שלנו, והריקוד הסלוני בפרט המאפשר לנו לתרגל בזמן אמת התחשבות במרחב אישי, כבוד הדדי ועוד. האם הצופים מצליחים לספוג וליישם את התכנים והנושאים אשר חשובים ביצירת תדמית נכונה, בהתנהגות נעימה ומנומסת או שאותם מסרים חשובים העוברים באופן סמוי לחלוטין, חולפים בפרץ של צחוק המתלווה למסרים ההומוריסטיים בסדרה?

משפחה שולטת רוקדת, בסוף שיעור ריקוד
כיועצת נימוסים, המתמחה בשילוב נימוסים והליכות עם אומנות הריקודים הסלוניים, אני מאמינה כי נימוס זה יותר מחוק יבש, נימוס זה דרך חיים. להיות מנומסים זו מתנה, זו יכולת להתנהל בצורה עוצמתית, אלגנטית, קלילה וזורמת. יכולת אדירה לשלוט במעשים ובגוף, יכולת לדבר שפה בלתי נראית אשר נוגעת ומופנת לכל אלו המקיפים אותנו ונמצאים במעגלים הקרובים והרחוקים (בבית, עם החברים, בעבודה, בעסקים).
הגעתי עם הרבה ציפיות לסדרה ועם אושר רב כי סוף סוף עולים לסדר היום נושאים כה חשובים. אך חייבת לציין כי קצת התאכזבתי, שכן התחושה שאני קיבלתי היא שלוקחים נושא כה חשוב ומתייחסים אליו באופן מגוחך מידי.
בימינו, שידור סדרה אשר צוחקת על כללי הנימוס ובד בבד אינה מציגה ומלמדת את כללי הנימוס הנכונים, אינו מצחיק ואף מוזר. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים, בהובלת עולם העסקים בכלל וענף ההייטק בפרט נפתחו לעולם הגלובלי. בני ישראל נוכחו לדעת כי תרבות הצבר המחוספס, הדוקר והמעליב, שאינו בקיא בנוהגי ההתנהגות הבינלאומיים, אינה "מגניבה" ומובילה לביטול עסקאות. היום אנו מעודנים יותר, גלובליים יותר ומבינים בחשיבות של כיבוד האחר, השונה, הבינלאומי.
ניתן ורצוי להשתמש בהומור בעת העלאת נושא הנימוסים לדיון, אך איזה מסר באמת עובר פה? איפה הלימוד? מה הרעיון לשדר סדרה שצוחקת על משפחה שאינה מנומסת אם לא מלמדים איך נכון להתנהג במצבים שהתכנית מעלה ומציגה? הילדים אשר צופים בתכנית הם העתיד של המדינה, צעירים אשר רצוי כי יהיו חשופים לתוכן ערכי מעצים ומלמד. הרי הילדים של היום הם אנשי העסקים והמנהיגים של מחר.
משפחת לוריא, אני שמחתי לפגוש אתכם ולהכירכם ולו במעט באמצעות מסך הטלוויזיה ואשמח עוד יותר לפגוש אתכם במציאות ולהעניק לכם את הכלים שיעניקו לכם את האלגנטיות והאצילות שמשפחת מלוכה צריכה באמת. מבטיחה להמשיך לעקוב ולראות את התהליך אשר תעברו כמשפחה, בדרך אל ההצלחה המלכותית. אשמח להגיע ולהדריך אתכם איך אוכלים מבלי לחטוף הצלפה בגב עם סרגל, אתם מוזמנים להתקשר.
בברכה,
רחל מנדלוביץ.