כמה קרוב זה קרוב מידי?
הוא שלי, אני יודעת. אני יודעת שהוא שלי כי נולדתי איתו. גם אם תנסו לקחת את המרחב הזה, היו בטוחים כי המרחב האישי שלי הוא רק שלי, ואני אחליט מי יכול לשהות בו. אני המארחת.
שמתם לב לזה? לאי הנוחות המתעוררת כאשר מישהו עומד קרוב מדי אלכם? כאשר מישהו מחליט לבקר באזור הנוחות שלכם בלי להודיע מראש. מישהו חצה את הגבולות האישיים שלכם? זה קורה בסופר כשעדיין לא סיימנו לשלם את החשבון, אך הלקוח הבא כבר עומד מול הקופאית, זה קורה בתור לכספומט שעוד רגע המספר האישי שלי נהיה ציבורי לכולם, זה קורה, זה קורה, זה קורה…
אז הנה בואו נשים לזה סוף, נחליט שדי! שאם לי זה לא נעים, אז אני בטח לא אעשה את זה לאחר או אחרת.
בואו נגיע ל"נתונים היבשים", להבנה של מהו מרחב אישי ומדוע הוא חשוב. ייתכן כי אחרי קריאת ה"נתונים היבשים" יהיה לכולנו הרבה יותר קל ליישם. אני בטוחה כי בתוך תוכנו כולנו יודעים בדיוק מה נכון, וכי כולנו רוצים שיעמדו במרחק מה מאיתנו (למעט מצבים מסויימים, בהם אנו נותנים אישור להתקרב) כדי שיהיה לנו ספייס, אויר, נעים – מרחב.
מהו מרחב אישי?
מרחב אישי הוא כלי בתקשורת בלתי מילולית, המתקשר למרחב הפיזי המקיף אותנו. המרחב האישי שלנו מקנה לנו מרחב שליטה, מעין טריטוריה אישית, ולכן תחושת האי נוחות מתעוררת כאשר לאיזור זה מתקרב אדם אחר. הגוף שלנו מגיב מיד באופן לא רצוני. שפת הגוף שלנו במקרה זה תעיד על אי נוחות: שילוב של הידיים לפני הגוף, אי יצירת קשר עין, צעידה לאחור בכדי להתרחק, שמירה על טונוס שרירים מתוח, כיווץ שפתיים. המרחב האישי לו אנו זקוקים משתנה בסיטואציות שונות. הבנת החוקים של המרחב האישי, ושימוש במיומנות חברתית זו, בין אם בעסקים או בחברה, חשובים מאוד.
מחקרים מציגים 4 אזורים או טריטוריות אישיות:
- מרחב אינטימי : קרבה מוחלטת. עד 45 ס"מ
- מרחב אישי: מרחב לאינטראקציה עם אנשים קרובים, בעיקר משפחה וחברים. 45 ס"מ – 120 ס"מ
- מרחב חברתי: מרחב לאינטראקציה בין מכרים. 121 ס"מ – 365 ס"מ
- מרחב ציבורי: מרחב בעיקר להרצאות או הופעה בציבור. 365 ס"מ – 760 ס"מ
גורמים המשפיעים על תחושותינו במרחב האישי:
אז מה משפיע על מי יכול להכנס לבועה הקטנה והאישית הזו שלנו, ומי נכנס לאיזו קטגוריה? אינטימי, אישי, חברתי או ציבורי?
- כמו תמיד, וכמו בכל מקום המין משפיע, ברוב המקרים בני אותו מין אשר יעמדו זה מול זה או זו מול זו ירגישו נוח יותר בנוכחות אותו מין. כאשר יש ערבוב בין המינים, ועומדים גבר מול אישה, ייתכן כי תורגש אי נוחות במידה וגבולות הבועה או הטריטוריה ייחצו.
- יחסים עסקיים – כל שילוב של גבר או אישה
- יחסים רומנטיים מול יחסים אפלטוניים
- תלוי תרבות ומדינה מרחב אישי
מרחב אישי בעסקים:
בעת משא ומתן:
ניתן לדמות משא ומתן למשחק שח מט, בו המשתתפים יושבים זה מול זה ובוחנים את המהלכים של השחקן האחר. מערכת היחסים במקרה זה הינה תחרותית, שפת הגוף יכולה לשדר הרבה במקרה זה, חדירה למרחב אישי של השחקן השני בצורה מעניינת, לעיתים השענות קדימה בכדי להביע הסכמה או הקשבה, התרחקות בכדי ליצור תחושה של ספקנות.
בעת קבלת החלטות:
במקומות עבודה בהם יש החלטה משותפת, ישב מקבל ההחלטה בקרבה אל צוות העובדים, בכדי ליצור מצב של שותפות, הקשה והבנה. בחברות בהן מקבל ההחלטה הוא יחיד, ישב המנהל במרחק מעובדיו, לרוב בראש השולחן בכדי ליצור תחושה של ריחוק והפרדה. ניתן לראות זאת לרוב בחברות משפחתיות בהן מקבל ההחלטה הוא ראש המשפחה.
עסקים פורמליים או לא פורמליים:
אנשי עסקים בחברות ייעוץ, משפטיות ובתחום הבנקאות, יבנו אמינות אצל לקוחותיהם על ידי שמירה של מרחב אישי מרוחק יותר מהרגיל, בעוד אנשים מתחום האומנות והיצירה ירשו לעצמם להתקרב יותר, אולי אף לחצות את המרחב האישי, לגעת בכדי להבין טוב יותר את צורכי הלקוח.
בחברה:
לרב לגברים יהיה קל יותר לחבור לגברים, כמו כן לנשים יהיה קל יותר לחבור לנשים, וכך גם תבוא לידי ביטוי השמירה על המרחב האישי. אנשים אמידים ירגישו צורך לשמור על מרחב אישי גדול יותר מאשר אנשים מעוטי יכולת. במדינות מערביות תהיה חשיבות רבה לשמירה על מרחב אישי מאשר במדינות עולם שלישי (אפריקה או אסיה) שם המרחב הפיזי הינו קטן, וישנה צפיפות רבה, לכן המרחב האישי מצומצם.
תלוי תרבות:
כפי שאפשר לצפות, במפגש בין תרבויות שונות, עלולים להיווצר אי הבנות בתקשורת הבלתי מילולית ובמסר המועבר. בואו נסתכל לדוגמה על שני גברים, המגיעים מאזורים שונים בעולם, כאשר האחד הוא מאלג'יר והשני מקנדה. הצעדים האלג'יריים צוללים לתוך בועתו של חברו החדש, לפי הרגליו לשמירה על מרחב אישי, עם פניו רק כמה סנטימטרים מזה של חברו והוא מתחיל לדבר בהתלהבות. החבר הקנדי, מייד מרגיש אי נוחות כתוצאה מההתקרבות והחדירה למרחב האינטימי שלו, ובאופן אינסטינקטיבי מנסה להגדיל את המרחק ביניהם על ידי לקיחת צעד אחורה. מר אלג'יר, אשר כעת חש אי נוחות מהמרחק שנוצר בין השניים, באופן אוטומטי נע קדימה כדי לסגור את הפער. וכך ממשיך הריקוד סביב המרחב האישי בנסיון לשמר כל אחד את מקומו בתוך הבועה האישית שלו. ריקוד שאולי למתבונן מהצד עלול להיות משעשע, אם זה לא היה כל כך מצער. המחסום שנוצר בין שני האנשים האלה, המונע על ידי חרדה ואי הבנה, עלול להעיב על מערכת היחסים שלהם עוד לפני שניתנה לה הזדמנות.
שמירה על המרחב האישי וכיבוד זה של האחר, הינם התנהגות נלמדת מבחינה תרבותית, אשר פועלת בדרך כלל מתחת לרמה של מודעות, מהתת מודע. כאשר מרחב זה נפרץ לעומת זאת, ברור לחלוטין כי נוצרת אי נוחות מהצד "הנפלש" המקרינה מייד אי נוחות גם אצל ה"פולש".
ובחזרה לחיים שלנו, בתור בפאלפל, בכספומט, בחנות, בשיחת חולין או בישיבה משותפת בקולנוע או באוטובוס, בכל מקום.
כדאי לזכור או לדמיין כי אנו מוקפים בבועה דמיונית אשר מייצגת את הגבולות האישיים שלנו, ולכן אנו מתחשבים בשאר הבועות סביבנו כדי שלא ניתקל זה בבועה של זה, כדי שלא נחדור זה לבועה של זו ללא אישור.
בשיעורי הריקוד ובשיעור הנימוסים, שמים דגש רב על הבנת המרחב האישי שלי בפרט ושל הסובבים אותי ברחבה. כבוד והתחשבות הינם ערכים המתורגלים שוב בשוב תוך כדי ריקוד המגע – הריקוד הסלוני, אשר דורש התחשבות מירבית והבנה של נושא זה, התלמידים והתלמידות מבינים כי בכדי שהריקוד המשותף שלנו ברחבת החיים, כמו ברחבת הריקוד, יהיה נעים וללא התנגשויות, יש לשמור על המרחב האישי הראוי לכל סיטואציה.