הנתחתן?

"הראשונה שלי, האחרונה שלי, הכל שלי…"

מילותיו של בארי ווייט, נוגנו בחתונתי לפני כ 11 שנה, מיד עם שבירת כוס הזכוכית בתום טקס החופה.
החיוכים על פניהם של כל הסובבים, הנישוקים והחיבוקים שליוו את השיר, חרוטים בזכרוני עד היום, ורק המחשבה על אותו רגע מעלה בי את אותו הרגש שחשתי מתחת לחופה.
הערב המדהים, בו יוצרים בני הזוג התחייבות לחיים, מלווה בכל כך הרבה רגשות, טעמים, ריחות ומגע. הערב חולף במהירות כחלום ואנו השחקנים הראשיים.
אנו נעים בין קבלת האורחים לרחבת הריקודים, בין הרב והכתובה למשפחה, בין הארוחה לחברים ושוב לרחבת הריקודים; הכל מהיר, סוחף, מהמם ועמוס באהבה, בתקוות בשמחה ובתנועה.

אנו נעים על רחבת הריקודים, אך למעשה אנו רוקדים על רחבת החיים.

מה זה אומר? מי מזמין את מי לרקוד, וכיצד? באיזה יד אוחזים בכוס היין? איך מקבלים את האורחים בכניסה?
איך לוחצים יד לאורח? איך צועדים לחופה?

התשובות לשאלות אלו יאפשרו לנו לרקוד את חתונתינו ואת חיינו בכלל.

מה נאה יותר מגבר שיודע להחמיא לזוגתו במחוות גוף שכמעט ואינה נראית אך צועקת עד לב השמים?
מה מעורר הערכה יותר מחתן המכבד ומוקיר את סבו וסבתו לעיני כל?
כמה יפה היא כלה המרחפת על רחבת הריקודים ועיניה מלאות אהבה והערצה לבכיר ליבה?

הריקוד הראשון לבני הזוג כבעל ואישה, פותח את דרכם המשותפת, ברגע של איחוד, רגע שהוא מעבר למילים, ברגע של רגש, הקשבה ואהבה, רגע של ביחד.

בכדי שבן הזוג יוכל לקחת צעד קדימה, בת הזוג צריכה לקחת צעד אחורה, וההיפך.
זהו ריקוד החיים ואם נלמד אותו , לרקוד כצוות בהקשבה.

לפי המסורת והנוהגים, רחבת הריקודים "שמורה" לזוג שזה עתה נישא, ואין אף אחד אחר רשאי לרקוד על רחבת הריקודים לפני שהזוג ביצע את ריקוד החתונה שלו.

בהמשך הערב יכולים הריקודים הבאים להכנס לפרוטוקול הריקודים בסדר הבא:
אב – בת, אם – בן, הורי החתן והכלה, הכלה – אב החתן, חתן – אם הכלה, שושבנים עם שושבינות.
הריקודים המיוחדים בקבלת הפנים ולאחר החופה הם הרגעים המרגשים ביותר בערב החתונה, הם אותם רגעים שזוכרים לנצח.

ריקוד החתונה יחבר את האורחים דרך הרגש, התנועה והמוזיקה לערב קסום שלא יישכח.