זוגיות – רגעי פריחה
זה קורה אחרי ארוחת הערב, אחרי שהילדים נרדמים, ממש לפני שמסיימים את היום, בדיוק אז מתארגנים ליציאה.
באופן קבוע, בימי ראשון, נכנסים זוג אחר זוג לסטודיו, עם חיוך, שמעיד על זה שהם ניצחו את הטלויזיה, ולא ויתרו לספה שרק חיכתה לשאוב אותם לתוכה כל היום, כעת היא עומדת גלמודה בסלון.
אבל הם, חיכו כל השבוע והתגעגעו, לשיעור, למוזיקה, לתנועה, לביחד. יש קסם שעוטף זוג שרוקד, יש זהרורים כאלה, שמסתובבים מעל ראשיהם של הרוקדים, שגורם להם לפרוח. הרגש, הנגיעה, ההקשבה, הצחוק.
אני מתבוננת מהצד, מנחה, מלווה, מחייכת, נהנית מהזוגות, הנוגעים זה בזו כמו שני פרחים באגרטל.
הרי זוגיות היא כמו פרח, וכשהיא פורחת היא יפה, אין ספק.
זוגיות צבעונית לעיתים קוצנית, מתנדנדת אם יש רוח אך אם השורשים חזקים היא תישאר מחוברת איתנה.
בזוגיות הכבוד לבני הזוג שלנו חשוב כל כך, נתייחס לבן/בת הזוג בדיוק כפי שהיינו רוצים שייתיחסו אלינו.
התנועה, התנועה החיונית לחיים, הריקוד המהווה את החיבור בין בני הזוג, בין הפרחים הנעים בקצב החיים, בהתאמה, בניסיון לשמר את היופי.
כמה חשוב לכבד בריקוד, במגע בתחושה ברגע האינטימי הזה בין השניים.
כמה חשוב להשקות זה את זו, הרי זו המתנה הטובה ביותר שאנו יכולים להעניק אחד לשני.
לשמור על קודי ההתנהגות שכל כך קדושים ומוכרים לנו כדי שנמשיך לפרוח כדי שנמשיך לאהוב כדי שנמשיך לרקוד, ושנשאיר את הספה והטלויזיה לזוגיות משלהם.
